רש"י על יומא ד׳ ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יומא ד׳ ע״ב:א׳ רש"י על יומא ד׳ ע״ב:ג׳ »

2 רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְאַיֵּים עָלָיו, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא תּוֹרָה נִיתֶּנֶת בְּאֵימָה, בִּרְתֵת וּבְזִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עִבְדוּ אֶת ה׳ בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה״. מַאי ״וְגִילוּ בִּרְעָדָה״? אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה אָמַר רַב: בִּמְקוֹם גִּילָה שָׁם תְּהֵא רְעָדָה.

פירוש רש"י על יומא ד׳ ב:ב׳

2 לאיים עליו - הוא נמי סבר לה כר' יוסי הגלילי דפרישה למשה ולהבדילו מבני אדם שתחול עליו אימה בהיותו לבדו יבין וישים לבבו ליכנס למחנה שכינה באימה:

3 במקום גילה - מתן תורה של לוחות דכתיב תהילים י״ט:ט׳ פקודי ה' ישרים משמחי לב:

« רש"י על יומא ד׳ ע״ב:א׳ רש"י על יומא ד׳ ע״ב:ג׳ »